התקופה הממלוכית

1260 – 1516

בתקופה זו ירדה נצרת מחשיבותה והפכה לכפר עני. כנסיית הבשורה הוחרבה ב – 1263 בפקודתו של הסולטאן הממלוכי בייברס. תנועת עולי הרגל הנוצרית לעיר נתמעטה.

רקע לתקופה הממלוכית
הממלוכים היו חיילים-עבדים שהופיעו לראשונה בצבאותיהם של חליפי בית- עבאס. במרוצת השנים צברו הממלוכים עוצמה וכוח והקימו אימפריה משלהם שמרכזה היה במצרים. בשנת 1260 עלה לשלטון המצביא הממלוכי בייברס והחל במסעות כיבושים. הוא כבש את הארץבהדרגה מידי הצלבנים ובשנת 1263 כבש את נצרת והר תבור. עם נפילתה של עכו בשנת 1291 באה לקיצה ממלכת הצלבנים בארץ והאזור כולו הפך לחלק מהאימפריה הממלוכית.
 
נצרת בתקופה הממלוכית
מדיניות השלטון הממלוכי כלפי אזור בארץ הייתה מניעת צמיחה כלכלית. הממלוכים חששו מפלישה נוצרית נוספת ולכן נקטו מדיניות של הרס וחורבן. המצודות בערי-הנמל, למשל, נהרסו לחלוטין, ואבניהן הושלכו אל הים על מנת להוציא את הנמל מכלל שימוש. כך נמנעה פלישה ימית. כתוצאה מכך המצב הכלכלי היה קשה: מצרכי הקיום הבסיסיים לא היו בהישג ידם של רבים מהתושבים וכוח הקנייה היה מועט. היהודים והנוצרים היו מיעוט אתני החוסה בצלו של האסלאם והם נרדפו והושפלו ע"י השלטון הממלוכי. המצב הלך והורע מכיוון שבכל פעם שמונה מושל ממלוכי  חדש באזור הוא רצה להפגין את יעילותו בפני הסולטאן והכביד את עול המיסים על האוכלוסייה המקומית.

כאשר כבש הסולטאן הממלוכי בייברס את נצרת ב – 1263 הוא הרס לחלוטין את כנסיית הבשורה והותיר את ההריסות לעמוד לדיראון עולם. במשך שמונה שנים הופסקה לחלוטין תנועת עולי הרגל. ב- 1271, במסגרת שלום קיסריה, הותר לצליינים לשוב ולבקר בנצרת ולהתפלל במערה הקדושה שנותרה בין הריסות הקתדראלה הצלבנית. עם נפילתה של עכו ב – 1291 וקיצה של ממלכת הצלבנים תם גם הפרק של נצרת הצלבנית והעיר שקעה בניוון והפכה לכפר עני. התושבים הנוצרים נטשו כולם ואוכלוסייה מוסלמית חדשה התיישבה במקום. תושביה המוסלמים החריבו את האתרים הקדושים שנותרו במקום ונצרת הפכה למקום חסר חשיבות. באופן טבעי, תנועת עולי הרגל הנוצרים הלכה ונתמעטה בתקופה זו.

בחפירות שנערכו לאחרונה באזור המעיין, נתגלו שרידים רבים מהתקופה הממלוכית: שברי כלים מחרס, צמידי זכוכית לנשים ומטבעות ברונזה. ממצאים אלה מעידים שהעיר דווקא הייתה פעילה, ואף שגשגה בתקופה הזו .
  
מקור: נצרת ואתריה, עורך: אלי שילר, בהוצאת "אריאל", 1982