.png?2022933830)
1917 – 1948
העיר נצרת המשיכה בתהליך גידולה בתקופת המנדט הבריטי, אם כי בראשית התקופה היא סבלה מן הריחוק ממרכזי הפעילות הכלכלית במישור החוף וממוקדי היישוב היהודי. פיתוח התעשייה, השירותים וההון התרכז בתקופה זו בידי היהודים ונצרת, כמקום יישוב ערבי, סבלה מהאטה מסוימת.
נצרת בתקופת המנדט הבריטי
בשנת 1917 כבשו הבריטים את הארץ מידי התורכים במסגרת הקרבות בחזית המזה"ת של מלחמת העולם הראשונה. ארץ הקודש ועבר הירדן הוכרזו כשטח מנדט, כלומר ארץ הנמצאת באופן זמני בידי האימפריה הבריטית ע"פ כתב אמנה מיוחד מטעם חבר הלאומים, הארגון שקדם לאומות המאוחדות. בהתאם לכתב אמנה זה אמורים היו הבריטים לדאוג לפיתוחה של הארץ ולהכשירה לשלטון עצמי של תושביה. בפועל, לא השקיעו הבריטים משאבים רבים בפיתוחה של הארץ ולא הצליחו לפשר בסכסוך הלאומי העז שפרץ בין תושביה הערבים לתושביה היהודיים של הארץ. הסובלת העיקרית מאי הקצאת משאבים ממשלתיים לטובת פיתוחם של הארץ ותושביה הייתה האוכלוסייה הערבית, דבר שהשפיע גם על אוכלוסייתה של נצרת. בארץ נוצרו שני משקים כלכליים נפרדים - היהודי והערבי. המשק הערבי, החקלאי ברובו, פיגר אחר זה היהודי, שנהנה מזרימת הון ואנשים ממדינות אירופה.
בשנות העשרים של המאה העשרים ניכרה האטה בגידולה של העיר, גם בהשוואה לשיעור גידול האוכלוסייה הערבית בערים אחרות. בתקופה זו הייתה האטה בגידול כל ערי ההר בארץ כגון צפת, ג'נין, שכם וחברון. ערי ההר לא קלטו תעשייה והגישה אליהן הייתה קשה. הן סבלו מריחוק ממישור החוף, בו התנהלה עתה מרבית הפעילות הכלכלית.
בשנות השלושים חודשה צמיחתה של נצרת. הבריטים הפכו אותה למרכז מנהל וצליינות ואומדן אוכלוסייתה ב – 1947 היה 17,000 נפש. כלכלתה של העיר התבססה על חקלאות, צליינות ותעשיות זעירות.
מדינת ישראל מ -1948
נצרת כיום היא העיר הערבית הגדולה בישראל ובה מצוי המרכז הפוליטי-תרבותי של המיעוט הערבי במדינה. העיר מהווה מוקד תיירות פנים וחוץ כאחד: אתריה הקדושים, השוק הערבי המקורי ומסעדותיה האותנטיות מהוות מוקד משיכה לישראלים ותיירים רבים מכל העולם. לקראת שנת 2000 שופצו התשתיות במרכז העיר וסביב אתריה הקדושים על מנת לקלוט את עולי הרגל והמבקרים הרבים שהגיעו לארץ בעקבות ביקורו של האפיפיור וסביב המילניום השני.
נצרת עם הפנים לעתיד
עם הקמת מדינת ישראל ב – 1948 נמשך תהליך גידולה של העיר, אם כי באופן איטי . נצרת הפכה לעיר הערבית הגדולה במדינה והיא משמשת מרכז מנהלי וכלכלי לערביי הגליל ומוקד פוליטי-תרבותי של ערביי הארץ בכלל. הרכבה הדתי השתנה וכיום יש בה רוב מוסלמי. אוכלוסייתה מונה כ- 79,000 תושבים. לקראת שנת 2000 שופצו התשתיות במרכז העיר וסביב אתריה הקדושים והעיר התמרקה לקראת גל צליינות חסר תקדים בהיקפו לו ציפתה מדינת ישראל. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בעיר וערך מיסה חגיגית בכנסיית הבשורה ב – 25 מרץ 2000 - חג הבשורה הנוצרי.
העיר, המהווה נכס תרבותי ותיירותי למדינת ישראל, מושכת אליה מדי שנה אלפי תיירים ישראלים וזרים המגלים עניין רב בהיסטוריה, בדת, בתרבות וביופי המיוחד של המקום. העיר פועלת להגברת תנועת התיירים אליה ע"י השקעות בפיתוחה וקידומם של מיזמים תיירותיים חדשים.