רקע לתקופת האימפריה הרומית

תקופה הרומית

האימפריה הרומית החליפה את האימפריה היוונית ששקעה. מרכזה היה ברומא והיא שלטה על שטחים רבים באירופה, באסיה, באפריקה ובמזרח-התיכון.  הרומים שימרו מסורות רבות מן המינהל והתרבות היוונים אך גם הוסיפו מסורות חדשות. הערים הרומיות היו מרכזי השלטון, המסחר והתרבות. כל הערים הרומיות תוכננו ע"פ עקרונות דומים, בין אם היו באיטליה, בספרד או בצפון אפריקה. בכולן היו בנייני ציבור, מקדשים, מרחצאות, תיאטראות, ושווקים. השלטון המרכזי דאג לאספקה סדירה של מזון ומסחר ער התנהל על פני הים, לאורך נהרות ובדרכים שתוחזקו ע"י הרשויות. שפות הדיבור של המשכילים היו יוונית ורומית. בראש המדינה עמד הקיסר אבל את האימפריה ניהל מנגנון של מושלים, פקידים, ושופטים. חוק אחד שרר בכל מקום. אדם יכול היה לעבור מקצה האימפריה ועד לקצה השני ולמצוא מוסדות דומים, אדריכלות דומה, אמנות דומה, מטבע אחד, שפה משותפת ותפיסת עולם דומה.


   תקופת הולדתו של ישוע נקראת בהיסטוריה של עם ישראל תקופת הבית השני. תקופה זו מאופיינת במידה מסוימת של עצמאות ליהודים שחיו בארץ תחת שלטון האימפריה הרומית ובפריחה רוחנית ויצירה תרבותית. בתקופת הולדתו של ישוע שלט בארץ הורדוס, שהיה אמנם שליט יהודי אך היה עושה דברם של הרומים. אחריו, עברו הרומים לשלטון ישיר באמצעות  נציבים רומים ובתקופת חייו של ישוע שלט הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, שציווה על הוצאתו להורג