לאחר ישוע
בגיל 30 לערך עזב ישוע את נצרת והחל לנדוד ולהטיף ברחבי הארץ עד שהוצא להורג ע"י הרומאים כבוגד במלכות. לאחר מותו המשיכה נצרת להתקיים ככפר יהודי. החל מהמאות השנייה והשלישית החלה הנצרות להתפתח ולהתפשט ברחבי האימפריה הרומית אך היא עדיין הייתה דת מיעוט נרדפת. עולי רגל נוצרים מעטים החלו לפקוד את כפרו של ישוע, ששמר על צביונו הקדום. בתקופת המרד היהודי בשלטון הרומי (שנת 67 לספירה) החריב הצבא הרומי את הכפר אך לאחר מכן התאושש אזור הגליל והפך למרכז הרוחני של היהודים בארץ. במסגרת התאוששות זו יושבה גם נצרת מחדש. לא ידוע בברור מה עלה בגורלם של הנוצרים הראשונים מקרב אחיו וקרוביו של ישוע אך ככל הנראה הם נפוצו ברחבי הארץ. במהלך המאה השלישית הייתה עדיין בנצרת קהילה יהודית חזקה שלא התירה להקים במקום כנסייה